איך מצטטים תנ״ך, משנה ותלמוד בעבודה

פסוק מהתנ״ך בגוף הטקסט

המוסדות שונים זה מזה: סמינר הקיבוצים, למשל, מבקש את הפרק באותיות ואת הפסוקים בספרות (בראשית מא 4-1). בודקים את ההנחיה ושומרים על צורה אחת.

• באותיות

  "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א).

  העתקה

• בספרות

  "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית 1:1).

  העתקה

מקור: סמינר הקיבוצים: איזכור בגוף העבודה (כולל תנ״ך)

ברשימת המקורות לפי APA 7

במהדורה השביעית APA מתייחסת לכתבי קודש כמו לספרים: ברשימת המקורות רושמים את המהדורה שבה השתמשתם (למשל הוצאה מסוימת של התנ״ך או תרגום), ובגוף הטקסט מפנים לפרק ולפסוק. אם השנה המקורית לא ידועה, לא כותבים אותה; את שנת ההוצאה שבה השתמשתם כן.

מקור: APA Style: הפניה לכתבי קודש

משנה, תלמוד ומקורות נוספים

• משנה: מסכת, פרק ומשנה: (משנה, ברכות א, א).
• תלמוד בבלי: מסכת, דף ועמוד: (בבלי, ברכות ב ע״א).
• תלמוד ירושלמי: מסכת, פרק, הלכה, ולפעמים דף.
• רמב״ם: שם הספר, הלכות, פרק והלכה: (רמב״ם, הלכות תפילה א, א).

אלה צורות מקובלות, לא תקן אחיד. בחוגים למקרא, לתלמוד ולמחשבת ישראל יש לרוב הנחיות מפורטות משלהם.