כללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית

חקיקה (כללים 2 עד 5)

הנוסחה: [הפניה ספציפית] [ל][שם החיקוק], [שנה עברית]–[שנה לועזית], [שם הקובץ] [עמוד]. שנה עברית תמיד עם ה"א, בלי רווח לפני הקו.

• חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז–1997, ס"ח 84.
• ס' 2 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987.
• תקנות הנמלים (תיקון מס' 3), התשמ"א–1981, ק"ת 956.

מקור: כללי האזכור האחיד, מהדורה שלישית (אוניברסיטת תל אביב)

פסיקה (כללים 18 ו-19)

פסק דין שפורסם בדפוס: [סוג ההליך] [מספר] [צד א'] נ' [צד ב'], [סדרה] [כרך]([חלק]) [עמוד], [עמוד ספציפי] ([שנה]). פסק דין שפורסם רק במאגר: במקום הסדרה כותבים בסוגריים את שם המאגר ואת התאריך המלא, למשל (נבו 28.11.2019). לא כותבים "לא פורסם".

• בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693, 698–699 (1969).
• בג"ץ 8300/02 נסר נ' ממשלת ישראל, פס' 35–36 (אר"ש 22.5.2012).

ספרים ומאמרים (כללים 23 ו-24)

ספר: שם המחבר המלא, שם הספר, עמוד, ובסוגריים מהדורה, עורך, מתרגם ושנה. מאמר: שם המחבר, שם המאמר במירכאות, כתב העת, כרך, עמוד ראשון, עמוד ספציפי ושנה.

• אוריאל פרוקצ'יה דיני חברות חדשים בישראל: דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה (1989).
• רונית לוין-שנור "הפרטה, הפרדה והפליה" עיוני משפט לד 183 (2011).

APA בחוגים שאינם משפטים

גם בעבודות APA מאזכרים חוק ופסק דין לפי כללי האזכור האחיד, כך מורה למשל מדריך הקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית. במחולל, סוגי המקור "חוק" ו"פסק דין" עושים את זה גם בשיטת APA.

מקור: האוניברסיטה העברית, חקיקה ופסיקה ב-APA