כתיבת העבודה
מבנה עבודה סמינריונית: הפרקים והסדר
עבודה סמינריונית בנויה כמו מאמר מדעי: דף שער, תוכן עניינים, מבוא, סקירת ספרות, ובעבודה אמפירית גם שיטה וממצאים, ואחריהם דיון, סיכום ורשימת מקורות. בעבודה עיונית במקום שיטה וממצאים יש פרקי ניתוח. האורך והמבנה המדויקים נקבעים בחוג, ולכן בודקים קודם את ההנחיות שלו.
עודכן ב־29 בספטמבר 2026
בקצרה
בודקים את הנחיות החוג
אורך, סוג העבודה (עיונית או אמפירית) ושיטת ציטוט.
בונים שלד
כותרות לכל פרק ושתיים־שלוש שורות על מה ייכנס.
כותבים מהאמצע
סקירת ספרות וממצאים קודם, מבוא ודיון בסוף.
השלד: עבודה אמפירית
- דף שער.
- תקציר (אם החוג מבקש).
- תוכן עניינים.
- מבוא: הנושא, למה הוא חשוב, ושאלת המחקר.
- סקירת ספרות: מה כבר ידוע, ואיפה הפער שהעבודה עוסקת בו.
- שיטה: משתתפים, כלים, הליך וניתוח.
- ממצאים: מה נמצא, בלי פרשנות.
- דיון: מה הממצאים אומרים, מגבלות והמלצות.
- רשימת מקורות ונספחים.
מקור: האוניברסיטה הפתוחה: מדריך לכתיבת עבודות סמינריוניות (PDF)
עבודה עיונית
בעבודה עיונית לא אוספים נתונים חדשים, אלא מנתחים ספרות, טקסטים או מקרים. אחרי המבוא באים פרקי ניתוח לפי טיעונים או נושאים, ובסוף דיון או סיכום שעונה על שאלת העבודה.
גם בעבודה עיונית צריך שאלה ברורה. בלעדיה העבודה הופכת לסיכום של מקורות.
מקור: האוניברסיטה הפתוחה: חוברת הדרכה לכתיבת עבודה סמינריונית בהיסטוריה (PDF)
כמה מקום לכל חלק
אין תקן אחיד. כלל אצבע לעבודה של כ־20 עמודים, כשהחוג לא קבע אחרת:
- מבוא: עמוד עד שניים.
- סקירת ספרות: כשליש מהעבודה.
- שיטה וממצאים: כשליש, תלוי בהיקף המחקר.
- דיון וסיכום: 3–5 עמודים.
זה כלל אצבע בלבד. אם החוג קובע אורך, הוא קובע. מדריכים שונים מבקשים מבנה שונה מעט.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין עבודה סמינריונית עיונית לאמפירית?
באמפירית אוספים נתונים (שאלון, ראיונות, ניסוי) ומנתחים אותם. בעיונית מנתחים ספרות וטקסטים קיימים. המבנה משתנה בהתאם.
כמה עמודים צריכה להיות עבודה סמינריונית?
תלוי בחוג ובמוסד. ההנחיות מופיעות באתר הקורס או אצל המנחה. אם אין הנחיה, שאלו לפני שמתחילים.
מאיזה פרק מתחילים לכתוב?
רבים מתחילים מסקירת הספרות או מהשיטה, וכותבים את המבוא בסוף, כשכבר ברור מה העבודה מראה.
עודכן לאחרונה: 29 בספטמבר 2026